תמיד היה לי חלום להיות טייס, לנווט את המטוס כך הין העננים להיות גבוה מעל כל האנשים, ולדעת שבידיים שלי להביא את כל נוסעי המטוס למחוז חפצת בשלום או שחלילה לא, הייתי בטוח שחלום זה לא יתממש לעולם, ואם יתממש אז כמובן שלא בגיל כה מוקדם זה – שבע עשרה שמונה עשרה, אלא רק בגילאים המתקדמים יותר כמו שלושים וגילאים מאוחרים יותר, אבל חברת אטרקציות לאירועים אשר הזמינה אותה הנהלת התיכון ליום של כיף – הגשימה לי את החלום.
אטרקציות? אתם בטח שואלים את עצמיכם? אטרקציות לתיכון? האם לא עברתם כבר את הגיל? תתפלאו לשמוע שחברות רבות מספקות היום מגוון רחב עד מאוד של סוגים רבים, המיועדים לגילאים שונים, ואף לגילאים מתקדמים הרבה יותר מהגיל שלי, וההנאה היא מרובה עד מאוד.
אז איך זה התחיל? בתיכון בו אני לומד אחד לחודש ההנהלה מארגנת יום כיף, לגון השגרה, לכל תלמידי בית הספר, בחודש ינואר הוחלט לצאת למסע מעניין בדרום הארץ, יעד מדויק לא נאמר לתלמידים, אך כולנו ידענו שזה יהיה יום שלא נשכח, יום מלא בהפתעות, עד שקיבלנו את ההודעה שביום המתוכנן צפויים לרדת גשמי ברכה מרובים, ועל כן כל המסלול המתוכנן מבוטל לעת עתה, ואולי יתבצע בהמשך – אך בתמורה מבטיחה ההנהלה יום כיף ברמה גבוהה פי כמה וכמה, בכותלי התיכון.
האכזבה מילאה כל פינה בתיכון, מה ההשוואה בכלל בין טיול בדרום לבין אטרקציות פה בתוך התיכון – אך לולא היינו יודעים כמה אנו טועים לרגע לא היינו מרשים לעצמינו להיות מאוכזבים.
ואכן הגיע היום המדובר, וכל המסדרונות, אולם הספורט ואולם האירועים, ושאר מקומות מעט רחבים מולאו באטרקציות שונות ומגוונות, הכניסה הייתה חופשית לכל התלמידים, כמובן שהיו לא מעט מתקנים אשר הרשות ניתנה רק לגילאים מסוימים, או למשקל גוף בהתאם. הסתובבתי לי בין העמדות השונות, מנסה לאתר את האטרקציה הטובה ביותר, והאטרקטיבית ביותר,
באולם הספורט לא מצאתי משהו שעניין אותי יתר על המידה, וזאת עליכם לדעת אני מסוג האנשים בעולם אשר יעדיף מתקן אחד שיגרום לי הנאה מרובה כמה וכמה פעמים, מאשר לטייל ולהספיק מה יותר מתקנים וממילא מה יותר סוגים של הנאות.
יצאתי מאולם הספורט בדרך לאולם האירועים של התיכון כשהבחנתי במסדרון בסוג של אטרקציה לאירועים שנקראת לא פחות ולא יותר טייס, עד מהרה נכנסתי לתור של הממתינים, ובמשך כל היום כולו ביליתי במתקן הזה, הרגשתי שכאן אני מגשים
